עדכוני פסיקה

מרץ 2019

ניכור הורי # 1

תלה"מ 57367-12-18 מ. נ' ק. [ניתן ביום 11.3.19 מפי כב' השופט א. שני]

תובענה שהגיש אב לקביעה ואכיפה של זמני שהות בינו לבן בנם הקטין של הצדדים (כבן 6.5). מדובר באב שסבל בעבר ממחלה פסיכיאטרית ואין חולק שהוא מטופל ביציבות ובקביעות זה שנים רבות ואין נשקפת ממנו כל סכנה ספציפית לקטין וכמוהו ככל האבות. במקרה דנא, האם מחבלת בזמני השהות תוך שהיא מודיעה שהקטין אינו רוצה להיפגש עם אביו. ביהמ"ש מבהיר כי לענייני משמורת וטיפול בניכור הורי חרדה סובייקטיבית, חרדנות יתר בניגוד לדעת אנשי המקצוע או אפילו חרדה אמיתית בלתי מוצדקת סתם אינם מהווים צידוק להפרת החלטות שיפוטיות, לא להפרת המלצות גורמי המקצוע.

התוצאה: האם נכנסה לתחומי הפרת הוראה חוקית שעניינה ניכור הורי, ביזתה את החלטת ביהמ"ש וביהמ"ש מוצא להזהירה מפני תוצאות עתידיות של אי החוקיות שבמעשיה. ביהמ"ש קובע סנקציה כי בשל ביטולו של כל ביקור או אי התייצבות הקטין לביקור תישא האם בסנקציה כספית בסך 750 ₪. כמו כן, האם תישא בהוצאות הליך זה לטובת הסיוע המשפטי, בסך 15,000 ₪.

ניכור הורי # 2

י"ס 40394-02-19 מ. נ' נ. [ניתן ביום 4.3.19 מפי כב' השופט א. שני]

תופעה של ניכור הורי היא מעשה בלתי חוקי, בין על-ידי יצירתה בפועל ובין על דרך מתן "ברכת דרך" לתופעת הניכור. בהיותה בלתי חוקית, לא יישמע הורה מנכר בטענה שטובת ילדו היא להיות מנוכר, בלא טעם כבד משקל. שליחת ההורים לטיפול להטבת היחסים ביניהם ושליחת הקטין לטיפול פסיכולוגי בבעיותיו שלו אינה תכנית טיפול, שכן תכנית טיפול אמורה לעסוק בראש ובראשונה בחידוש הקשר בין הקטין לבין ההורה המנוכר.

התוצאה: ביהמ"ש מורה על מינוי אפוטרופוס לדין לקטין, מפנה את הצדדים לקבלת חוות דעת מומחית האם אכן מזהה היא ניכור הורי ובאיזו רמה ולהתוות תכנית טיפולית, תוך ציון אנשי המקצוע הנדרשים.

ניכור הורי # 3

תלה"מ 49688-02-19 פ. נ' פ. [ניתן ביום 10.3.19 מפי כב' השופט א. שני]

במקרה זה, קובע כב' ביהמ"ש כי די בנתק הבלתי מוכחש הקיים בקטינה, בת 14, לבין אמה כדי שהדברים יצדיקו את עצם הפניה ועצם השימוש בנוהל. עוד התייחס כב' ביהמ"ש לעניין שנחזה להיות "שולי"; שאלת ארוחת הצהריים היומיומית של האב עם הבן, אחיה בן ה-12 של הבת, מנהג אשר נפסק כתוצאה המתחים אשר גברו בין ההורים. ביהמ"ש ראה בכך סימפטום לחוסר האמון אשר נוצר בין הצדדים ולהפסקת שיתוף הפעולה ביניהם. ביהמ"ש הורה, כי מעבר לזמני השהות בימי ראשון ורביעי, יסעד הקטין את ארוחת הצהריים על שולחנו של האב ובשאר הימים יסעד הקטין במקום עליו תורה האם, וזאת על מנת להביא מעט מרפא ליחסים בין הורים, על דרך השבתם מוקדם ככל האפשר לשיתוף פעולה כפי דרישת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

התוצאה: ביהמ"ש הורה על תכנית טיפולית שתוצג בתוך 7 ימים ליצירת קשר בין האם לבין הקטינה.

ניכור הורי # 4

תלה"מ 65003-01-17 פלוני נ' פלונית [ניתן ביום 29.1.19 מפי כב' השופטת א. בן דור ליבל]

תביעת אב לביטול חיוב בתשלום מזונות קטינים מפאת סרבנות קשר או להפחתת גובה החיוב בשל שינוי נסיבות. הלכה היא שניתן לצמצם את חובת המזונות לילד, כולה או מקצתה, כאשר מדובר בילד מורד המסרב לקיים קשר עם הוריו בניגוד להוראת ביהמ"ש. בענייננו, עמדת כל הגורמים הטיפוליים והמקצועיים היא אחת ולפיה האשם בסירוב הקטינים בקשר עם התובע אינו נעוץ בתובע, וכי סירוב הקטינים לקשר עמו אינו רציונאלי, אלא הוא נובע מהסתה מצד הנתבעת. באיזון הראוי בין שמירה על צרכיהם הבסיסיים של הילדים ושמירה על טובתם לבין הביטוי שיש ליתן להתנהלותם ביהמ"ש סבור כי יש להורות על צמצום היקף החיוב במזונות תחת ביטולו. על הורה מנכר להפנים ולהבין כי תוצאה אפשרית של הסתתו היא שייאלץ לשאת לבדו הן בעול הטיפול בקטינים והן בעול פרנסתם ונשיאה בכל צרכיהם.

התוצאה: ביהמ"ש מוצא לחייב את התובע במזונותיהם המפוחתים של הקטינים בסך של 1,000 ₪ לחודש (500 ₪ לכל קטין). אם חלילה תחול הרעה נוספת בקיום הקשר תהיה בכך עילה לעתור להפחתה נוספת או ביטול החיוב במזונות.