עדכוני פסיקה
דיני משפחה ומעמד אישי
מאי 2018
צו הורות פסיקתי - ממתי חל?
תמ"ש 49653-11-16 צ.א. ואח' נ' משרד הרווחה (ניתן ביום 12.3.18 מפי כב' השופטת מ. דבירי-רוזנבלט)
ככלל, תחולתו של צו הורות פסיקתי תהא למן מועד נתינתו ואילך, על פי פסה"ד המנחה בעמ"ש (מרכז) 60269-01-17, בעניין סול. בפס"ד זה, ביהמ"ש לענייני משפחה פסק כי צו ההורות הפסיקתי יחול ממועד הלידה.
בעניין זה ניתן פס"ד החורג מן הקביעה המנחה וזאת בהתבסס על שיקול דעת שיפוטי, בחינה עמוקה של נסיבות המקרה ושקילת השיקולים השונים הנוגעים לטובת הקטין הספציפי ומשפחתו. כאשר אנו עוסקים בשיקול דעת שיפוטי לא תהיה וודאות מוחלטת לעולם. כן ניתן ללמוד מפס"ד זה, שבמקרים דומים בהם תוגש תביעה להחלת צו הורות מיום הלידה, אזי, יש לפעול ללא דיחוי (כבר קודם ללידה) ויש להוכיח, מבלי להותיר ספק, כי ההחלטה הנוגעת להשתתפות בהליך הפונדקאות הייתה במעורבת מלאה של שני הצדדים, מתחילת ההליך ועד לאחר הלידה.
הרישום כן קובע!
תיק רבני (אשדוד) 1063501/2 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 27.2.18)
בני זוג רשומים כבעלים שווים בדירה שנרכשה לאחר נישואיהם. האישה מעוניינת שחלוקת הדירה תהיה בחלקים שווים כפי הרישום בטאבו, ואילו האיש מעוניין שהחלוקה תהיה לפי ההשקעה של כל אחד בדירה היות שלדבריו הוא השקיע יותר ממנה.
לפי סעיף 7 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 הרישום הוא הקובע את הבעלות ואת הקניין. בפסה"ד הובאו דעות הלכתיות שונות בנידון זה. בסופו של עניין, ביה"ד קובע כי אין להתחשב במידת ההשקעה של כל צד ויש לחלק את שווי הדירה בחלקים שווים לפי הרישום בטאבו.
המהפכה הושלמה (??)
תיק רבני (גדול) 1133160/4 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 14.3.18)
הוגש ערעור מטעם האישה על החלטת בית הדין האזורי שעניינה קביעת סמכות לבית הדין לדון בענייני מזונות. האיש מבקש לדחות את הערעור ולהותיר את החלטת בית הדין על כנה. ביה"ד הרבני הגדול קבע כי לפי הלכת שרגאי, ניתן לכרוך אל תביעת הגירושין את עניין המזונות כ'השבת מזונות' מההורה השני "שחייב לזון את הילד". בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון, אפשר לכרוך לתביעת הגירושין את עניין המזונות בבית הדין הרבני, ומרגע כריכת המזונות בבית הדין הרבני נתפסה סמכותו הייחודית לדון בעניין זה בתביעת המזונות של ההורים, ואי אפשר להגיש מאותו רגע תביעה דומה בביהמ"ש לענייני משפחה.
ביה"ד הרבני הגדול קובע, חד משמעית, כי עניין מזונות הילדים בסמכותם של בתי הדין הרבניים. עם זאת, עדיין גורס ביה"ד כי הלכת שרגאי לא בוטלה, והתאם להלכה זו, אין בהכרעתו כדי למנוע מילדי בני הזוג לחזור ולתבוע את עניין המזונות בביהמ"ש לענייני משפחה כתובעים עצמאיים.
שיקרת? שילמת. שיקרת שוב? שילמת שוב.
תיק רבני (חיפה) 585594/6 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 10.4.18)
העיקרון המנחה בחיוב כתובה הוא שהאישה אכן זכאית לכתובתה וזאת כל עוד לא הוכח אחרת. במקרה שבו האישה יוזמת את הגירושין ונמצא שהיא הגורמת לגירושין, היא מפסידה את כתובתה. במקרה בו האישה תובעת גירושין והגורם לכך הוא הבעל, חייב הבעל לשלם לאשתו את מלא סכום הכתובה עיקר ותוספת. במקרה דנא אין לביה"ד ספק כי הגורם לגירושין הוא האיש עצמו בהתנהגותו והוא חייב בכתובה ותוספת הכתובה. בנוסף לאמור, ביה"ד חייב את האיש בהוצאות משפט וזאת משום שלאורך כל ההליך המשפטי האיש נהג שלא בתום לב ואף שיקר בביה"ד והעליל על האישה עלילות שווא, והכול כדי להציל את עצמו מתשלום הכתובה.