ביום – 25.9.24, קיים משרדנו בשיתוף עם משרד ירקוני -שנהב כנס בבית ציוני אמריקה בתל אביב בו דנו אנשי מקצוע מתחום הרפואה והמשפט באתגרים הניצבים בפני שומרי הסף – עורכי דין, רופאים ושופטים בנוגע לייפוי כוח מתמשך ולצוואות.
במסגרת הכנס ביקשנו לבחון ולאתגר תפיסות עולם ונקודות מבט עכשוויות, שנגעו במורכבויות ובדילמות המתעוררות לעיתים תכופות סביב מסמכים מהותיים אלו בחייו של אדם, תוך שימת דגש על
הקושי באבחון היעדר כשרות רפואית, השלכות היעדרה על עריכת המסמכים והשפעה בלתי הוגנת ועוד.

איפה עובר הקו?

בפאנל הראשון 'איפה עובר הקו', שעסק בקשיי ההתמודדות של המערכת המשפטית בצוואות וביכ"מ הועלו הקשיים שבקביעת כשרות רפואית לביצוע פעולות משפטיות, כגון חתימה על צוואה או ייפוי כוח. בפאנל, בהנחיית לינוי בר גפן, עיתונאית ומייסדת חמ"ל בר גפן, השתתפו כב' השופט (בדימוס) ישעיהו שנלר, פרופ' נועה ברגמן, מנהלת היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית באיכילוב, ד"ר אנה פאר, גרונטולוגית,  מרפאה בעיסוק ומומחית לדמנציה ועו"ד דוד פולק, מחבר הספר "אפוטרופוס לרכוש דין ודברים".

לדברי פרופ' ברגמן, במקרים רבים בדיקות הכשירות שנערכות כיום אינן מספיקות ומובילות להערכות לא מדויקות. היא הוסיפה ואמרה כי בדיקת כשירות היא תהליך מורכב, הדורש ידע מעמיק באבחון מחלות נוירולוגיות. לתפיסתה, מוטלת על המעוניינים בעריכת מסמכים להיעזר בנוירולוגים קוגניטיביים המכירים את הבעיות ואת הסימנים הייחודיים לכל מחלה, ולכן רצוי שהבדיקה תבוצע על ידם ולא תועבר לפסיכיאטרים או גריאטריים בלבד, שכן בדיקה ברמה נמוכה עלולה לפגוע בקבלת ההחלטות הנכונות בנוגע לכשירות, אשר תפגום בתוקפם של המסמכים המהותיים שאדם עורך לעת חו"ח נבצרותו או לכתו.

ד"ר פאר העלתה מורכבות נוספות בקביעת כשירותו של אדם הנובעת מהרזרבה הקוגניטיבית שלו המאפשרת לעיתים לפצות על ירידה קוגניטיבית. בזכות הרזרבה הקוגניטיבית, אנשים מסוימים יכולים לשמור על יכולות שפתיות לאורך זמן, גם כאשר מתרחשת ירידה בתפקודים קוגניטיביים אחרים. לעיתים, הנבדק עשוי להציג רמה של יכולת שהיא גבוהה מהתפקוד האמיתי שלו, הודות ליכולת הזו.

עו"ד פולק הצביע על כך שלעיתים כאשר מתמנה רופא מסוים לביצוע בדיקה, התוצאות הצפויות כבר ידועות לו מראש. במקרים מסוימים ניתן להבחין שהנבדק עבר הכנה מוקדמת, מה שמצביע על כך שהתוצאה עשויה להיות מכוונת או מושפעת מהכנה זו.

לדברי כב' השופט שנלר, המחלוקות הכספיות מביאות פעמים רבות לכדי פירוק המשפחה בשל סכומי כסף גבוהים המעורבים בעניין, כשבתהליך השיפוטי או הגישורי דווקא ה'שחקן הראשי' עורך הדין אשר ערך את הצוואה או את היכ"מ, לא נמצא בתמונה. לדברי כב' השופט שנלר, בשלה העת לשוב ולבחון את אחריותם של עורכי דין העורכים מסמכי יכ"מ וצוואות, אשר אינם מיומנים דיו ואינם מזהירים את עצמם טרם הכניסו ידם לעריכת מסמכים מורכבים אלו, הדורשים ידע, הבנה ומיומנות מוגברת, כשפעמים רבות הפגמים בצוואות נובעים מחוסר היכרותו של עורך הדין את הוראות החוק והפסיקה. אם אין די בכך, עורכי הדין לא שמים לב לסוגיות כלכליות וכספיות כדוגמת היבטי מיסוי שעלולים להשפיע רבות על ערך העיזבון ואופן חלוקתו.

בהקשר זה, כב' השופט שנלר מציין סוגיה בעייתית שעולה: מי נחשב הלקוח? המצווה הוא הלקוח, אך הוא כבר נפטר. האם חלה חובה של עורך הדין כלפי יורש פוטנציאלי? כיצד ניתן להגדיר מיהו יורש פוטנציאלי, ומה קורה אם בשל פגם בצוואה אותו יורש לא יקבל את חלקו? במקרים כאלה, יש לבחון מחדש באם לא עומדת ליורש שלא קיבל את חלקו זכות תביעה כנגד עורך הדין אשר ערך את הצוואה.

מעמד שומרי הסף

בפאנל 'מעמד שומרי הסף' בנושא העברת הנטל בעריכת צוואה וייפוי כח מתמשך ופתרונות פרקטיים בהנחיית עו"ד יהונתן קניר ובהשתתפות כב' השופטת (בדימוס) שפרה גליק מביהמ"ש לענייני משפחה, עו"ד ענת ליפשיץ, ממונה מחוזית על עוה"ד ביחידת הסיוע ועו"ד שני באשי פולישוק, ב"כ היועמ"ש במשרד האפוטרופוס הכללי והממונה לענייני ירושה ועו"ד ענבר שנהב, הועלו סוגיות בנוגע לשינוי מתבקש – העברת הנטל המהותי, נטל השכנוע, על מבקש הקיום ולאו דווקא על המתנגד לקיום הצוואה, תוך התייחסות להשפעה בלתי הוגנת.

לאור מיעוט פסקי הדין בסוגיה זו, עלה ונבחן במסגרת הפאנל הצורך בשינוי מחשבתי בפסיקה, כך שבמקרים המתאימים לכך, כשצוואתו האחרונה של אדם חורגת באופן מהותי מהוראות צוואות קודמות שנתן, כשיש היסטוריה רפואית של ירידה קוגניטיבית, ייקבע בית המשפט בשלביו הראשונים של ההליך שנטל השכנוע בצוואה בחזקת כשרות יוטל על הטוען לקיומה.

השפעה בלתי הוגנת והשלכותיה הוצפו גם כן בפאנל, ונידונו מצבים שבהם עלולה להתקיים השפעה זו מצד קרובים או מטפלים. כב' השופטת גליק הציגה מקרים שבהם, למרות הכשירות המשפטית, צוואות נפסלו בשל השפעה בלתי הוגנת על הנפטר. לדברי עו"ד פולישוק- עורכי דין שעורכים צוואות ידם צריכה לרעוד. עו"ד ענת ליפשיץ דיברה על חובת עורכי הדין לנהוג בזהירות המתבקשת בהבחנה אחר השפעה בלתי הוגנת בשלבי עריכת הצוואה ולוודא שההליך נעשה בתום לב והדגישה עד כמה מונח זה 'חמקמק'.