בשנת 2012 הגיש הבעל נגד אשתו (לקוחת המשרד) תביעה לדמי שימוש. בשנת 2016 ניתן פסק דין, במסגרתו הוכרעה תביעת התובע לשכר ראוי, אשר נדחתה ברובה. 
למרות זאת, התובע שב והגיש תביעה חוזרת לשכר ראוי, בה טען כי פסק הדין יכול להיות רלוונטי עד ליום הגשת התביעה הראשונה בלבד (2012) ואינו חל לתקופה המאוחרת להגשתה, ולכן, על דרך ההתחכמות, הגיש תביעה לשכר ראוי החל ממועד זה (2012). 

כב' ביהמ"ש (כב' סגנית הנשיאה, השופטת ר. מקייס) דחה על הסף את עמדת התובע, הורה על דחיית התביעה לתקופה שבין שנת 2012 עד לפסק הדין שניתן בשנת 2016, ופסק לטובת לקוחת המשרד.

תיק שבו ייצגו עו"ד יהונתן קניר ועו"ד שי גבאי.