בני הזוג נישאו לפני 24 שנים בצרפת, חתמו על הסכם ממון לפי הדין הצרפתי שקובע הפרדה רכושית בין הצדדים ועלו לישראל לפני כעשור עם ארבעת ילדיהם.
הוא איש עסקים שבבעלותו מס' חברות נדל"ן, בישראל ובצרפת, ורכוש רב.
היא (לקוחת המשרד) נשאה על כתפיה את נטל גידול הילדים ואחזקת הבית משך כל השנים.
כשעזב את בית המגורים הגיש הבעל תביעת גירושין ותביעת רכוש וטען בחסות הדין הצרפתי שכל הרכוש שנצבר לצדדים, כולל בית המגורים בישראל הרשום על שם הצדדים בחלקים שווים ונכס בצרפת הרשום על שם האישה בלבד, שלו בלבד.
מה דינו של בית מגורים בישראל שנרשם על שם הצדדים אל מול הסכם הממון הצרפתי?
ומה הדין של הנכס בצרפת הרשום על שם האישה בלבד?
בפסק דינו, כב׳ בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה (כבוד השופטת מירב אליהו) פירטה את כל המארג העובדתי, סקרה את תחולת הדין הישראלי והדין הצרפתי וקבע כי חלקה של האישה בבית המגורים בישראל והנכס בצרפת הרשום על שמה – יוותרו בידיה, ולבעל אין זכויות בהם, גם לנוכח מניעות קשה וחוסר תום לב מצדו של הבעל לשעבר שהצהיר הצהרות סותרות בהליכים קודמים.
בתיק ייצג עוה"ד יהונתן קניר.
